מצלמות במעגל סגור: כל מה שצריך לדעת במדריך המלא

מערכת מצלמות דורשת בדיקה תקופתית של המקליט והכונן. בלי בדיקת שליפת הקלטות, תקלה באחסון עלולה להתגלות רק כאשר נזקקים לתיעוד. אם אתם בוחנים התקנת מצלמות במעגל סגור, הבנת המונח והמערכת שמאחוריו יכולה לחסוך לכם סיפור דומה.

זמן קריאה: 5 דקות

מהן מצלמות במעגל סגור וכיצד בנויה המערכת

העיקרון הטכנולוגי והתשתית של מערכות מעגל סגור (CCTV)

מצלמות במעגל סגור הן מערכת צילום שהאות שלה נשאר סגור בתוך הרשת שלכם. זה כל הרעיון שמאחורי השם. CCTV, ראשי תיבות של Closed-Circuit Television, פירושו שידור וידאו שמיועד למספר צופים מוגדר ומורשה מראש, כלומר אתם, המוקד, או המנהל של הסניף, ולא שידור פתוח לציבור. זו ההבחנה שמפרידה בין מערכת מעגל סגור לבין שידור חי פומבי.

מסלול המידע קבוע ופשוט. העדשה קולטת את התמונה, החיישן מעבד אותה, ומשם היא עוברת דרך כבילה או רשת ייעודית אל יחידת ההקלטה והניהול. בקצה של המסלול יושב המקליט, ולידו המסך או האפליקציה שדרכה אתם צופים. כל חוליה בשרשרת הזאת יכולה להיות נקודת כשל, ובדיקה של המערכת כולה בודקת בדיוק את החוליות האלה.

היתרון של סגירת המעגל הוא אמינות. אין תלות בשרת של צד שלישי שמוחק או דוחס, אין תחרות על רוחב פס מול שאר הבית, והגישה למידע נשארת בשליטה שלכם. בכל מה שקשור לרציפות שידור ולמניעת חשיפת המידע לגורמים חיצוניים, מעגל סגור עדיין מספק את הסטנדרט שעסקים ובתים פרטיים בישראל סומכים עליו.

תפקידה של מצלמת מעגל סגור במערך אבטחה

מצלמת מעגל סגור עושה שני דברים בבת אחת. היא מרתיעה, כי פורץ שרואה מצלמה מעל הדלת יעבור לבית הבא, בדיוק כמו שמחסן עם שילוט "מקום תחת מעקב" סובל פחות גניבות פנימיות. והיא מתעדת, כי אחרי אירוע, בין אם פריצה, ויכוח עם ספק או תקלה במפעל, ההקלטה היא הראיה. מי שמנהל עסק יודע שמצלמה במחסן פותרת בעיות שקשה לפתור בכל דרך אחרת.

אבל המצלמה טובה רק כמו האפיון שלה. י.מ מערכות מתחילה כל פרויקט צילום מבחינת זוויות, כלומר איפה יהיו שטחים מתים, איזו רזולוציה נדרשת כדי לזהות פנים ולא רק צללית, ומה קורה בלילה. ראיית לילה באינפרא-אדום היא לא מותרות בישראל אלא דרישת יסוד, כמו גם עמידות לשמש, לגשם ולאבק של כל מצלמה שמותקנת בחוץ.

סוג המצלמה נקבע לפי המקום. מצלמת כיפה דיסקרטית מתאימה לחלל פנימי במשרד, מצלמת צינור עם עדשה מתחלפת נותנת טווח ממוקד לאורך גדר, ומצלמה ממונעת מסוג PTZ יכולה לנוע ולעקוב אחרי תנועה במגרש חניה גדול. הכיוון הפוך, כלומר מצלמה לא מתאימה למקום, הוא הטעות שאנחנו מתקנים הכי הרבה בביקורי שירות.

הקלטה מקומית וההבדלים בין מערכות DVR ל-NVR

טכנולוגיית DVR במערכות אנלוגיות ו-HD אנלוגי

DVR, Digital Video Recorder, הוא מקליט שמקבל אות וידאו אנלוגי מהמצלמות ומקודד אותו לדיגיטלי על כונן קשיח. כל מצלמה מחוברת אליו ישירות בכבל קואקסיאלי, ומכאן גם המגבלות, כלומר מרחקי כבילה מוגבלים וכל מצלמה חייבת קו פיזי עד למקליט. בבניין שבו כבר קיימת תשתית קואקסיאלית מהתקנה ישנה, ה-DVR עדיין פתרון הגיוני וחסכוני לשדרוג ל-HD אנלוגי בלי לפרק קירות.

הנקודה שמפילה את רוב הלקוחות היא הכונן. הקלטה מקומית על כונן מחשב רגיל תחזיק חודשים ספורים ואז תמות, כי כונן ביתי לא נבנה לעבודה רצופה 24/7. כונני מעקב, Surveillance Disks, מתוכננים בדיוק לזה, כלומר כתיבה מתמדת, חום ורעידות. ההפרש במחיר קטן. ההפרש בתוצאה הוא בין מערכת שעובדת לבין מערכת שמדמה שהיא עובדת.

טכנולוגיית NVR במערכות מבוססות IP

NVR, Network Video Recorder, עובד אחרת. העיבוד מתבצע כבר בתוך מצלמת ה-IP עצמה, והנתונים מועברים דיגיטלית על גבי כבל רשת רגיל. כבל אחד מזין ומעביר נתונים יחד דרך PoE, וזה מפשט את ההתקנה עד מאוד. רזולוציות של 4K ומעלה הופכות לריאליות, והניהול מרחוק, מהטלפון או מהמשרד, הוא חלק מהמערכת ולא תוספת מאולתרת.

הגמישות הזאת באה לידי ביטוי בפרויקטים עסקיים. אצל לקוח שמפעיל רשת חנויות באזור המרכז, כל סניף מוקלט מקומית, וכל המקליטים נצפים ממקום אחד. למערכות קריטיות יותר מגדירים תצורת RAID, כלומר כוננים כפולים שמגבים זה את זה, כך שכשל של כונן בודד לא מוחק את ההיסטוריה. הקלטה מקומית ב-NVR עם גיבוי כזה היא השילוב שרוב העסקים בישראל צריכים, גם אם הם לא יודעים את זה בשלב ההצעה.

השוואה בין הקלטה מקומית לאחסון ענן

אחסון בענן נשמע מפתה עד שמחשבים את הפרטים. עשרים מצלמות שמעלות וידאו רציף שוחקות רוחב פס בלי רחמים, ניתוק אינטרנט בלילה של פריצה משאיר אתכם בלי כלום, והמנוי החודשי מצטבר לסכום שעולה על עלות מקליט שלם תוך שנתיים. הקלטה מקומית לא משלמת מנוי, לא תלויה בספק האינטרנט, שומרת על האיכות המקורית בלי דחיסה פוגענית, ומשאירה את הגישה לקבצים בידיים שלכם.

עבור מערך מעגל סגור אמין, הפתרון הנפוץ והמומלץ בישראל הוא שילוב, כלומר הקלטה פיזית באתר וגישה מאובטחת לצפייה מרחוק דרך האפליקציה. הצפייה נעשית דרך הענן אבל ההקלטה נשארת אצלכם, על הכונן.

דרישות החוק והגנת הפרטיות בהצבת מצלמות בישראל

עקרונות מידתיות ותכלית בשימוש במצלמות

התקנת מצלמות במעגל סגור בישראל כפופה לחוק הגנת הפרטיות ולהנחיית רשם מאגרי מידע 4/2012, וזה לא נייר שאפשר להתעלם ממנו. ההנחיה קובעת שני עקרונות שכל בעל עסק או בית צריך להכיר. הראשון הוא עקרון התכלית, כלומר צריכה להיות מטרה לגיטימית ומוגדרת לכל מצלמה, כמו מניעת גניבות או הגנה על רכוש. מצלמה "סתם כי אפשר" לא עומדת בדרישה. ההנחיה המלאה זמינה באתר משרד המשפטים.

העיקרון השני, מידתיות, הוא המקום שבו מתפספסים גם בעלי כוונות טובות. אסור לכוון מצלמה על החצר של השכן, על חדר מנוחה של עובדים או על שירותים. גם אם הזווית "במקרה" קולטת את המרפסת של מי שגר מולכם, אתם חשופים לתלונה. בסיור שטח לפני התקנה בודקים בדיוק את זה, זווית אחת אחרי זווית, לפני שמקדיחים אפילו בור אחד בקיר.

חובת יידוע הציבור ומדיניות זמני שמירת הקלטות

מי שנכנס למתחם שלכם צריך לדעת שהוא מצולם. זו חובה, לא נימוס. שלט ברור ובולט בכניסה, עם ציון שקיים מעקב באמצעות מעגל סגור ופרטי האחראי למערכת. בעסק שמצלם את אזור העובדים חלות דרישות נוספות שמפורטות בהנחיות למקומות עבודה.

זמן השמירה הוא הצד שמפתיע לקוחות. אין לשמור הקלטות מעבר לזמן שנחוץ למימוש המטרה. ברירת המחדל שנחשבת סבירה לפי הרגולציה היא עד כ-30 יום, אלא אם קרה אירוע שמחייב לשמור את החומר כראיה. במקליט מגדירים דריסה אוטומטית, Overwrite, שמוחקת יומן ישן כשהכונן מתמלא. בלי ההגדרה הזאת אתם מחזיקים מאגר מידע אסור בלי שהתכוונתם. ממצאי הליך פיקוח של הרשות להגנת הפרטיות מראים שגם גופים גדולים נתפסים בדיוק על הנקודה הזאת.

אבטחת סייבר והגנה על מכשירי הקלטה ומצלמות מפני פריצה

מקליט שמחובר לרשת דורש הקשחה בדיוק כמו כל מחשב בבית או בעסק

סיכוני חשיפה לרשת של התקני NVR ו-DVR

מכשירי DVR ו-NVR מחוברים לרוב לרשת כדי שתוכלו לצפות מהטלפון. אותו חיבור נוח הופך אותם ליעד תקיפה מבוקש. תרחישים שאנחנו נתקלים בהם בשטח כוללים מצלמות שגויסו לבוטנטים בלי שבעל הבית ידע, צפייה לא מורשית בשידור חי מתוך סלון של משפחה, ושימוש במכשיר הפרוץ כדלת כניסה לרשת הביתית או המשרדית כולה. מערך CCTV שלא הוקשח הוא לא מערך אבטחה. הוא חור אבטחה שמצלם את עצמו.

ההגנה הבסיסית ביותר היא הפרדה. רשת המצלמות צריכה לרוץ על רשת וירטואלית ייעודית, VLAN, מופרדת מהרשת שבה זורמים המחשבים והטלפונים של הבית או המשרד. מערך הסייבר הלאומי פרסם המלצות מפורטות לשימוש בטוח במצלמות אבטחה, ושווה לקרוא אותן לפני שבוחרים ציוד. הפרדת רשתות היא דבר שנקבע בשלב ההתקנה. אחרי, זה כבר עבודה של פירוק והרכבה מחדש.

צעדי הקשחה מעשיים לשמירה על פרטיות המערכת

סיסמת ברירת המחדל של היצרן היא הסיסמה שמופיעה במדריך, כלומר במדריך שיש לכל אחד. כל מצלמת מעגל סגור וכל מקליט חייבים לקבל סיסמה מורכבת וייחודית ביום ההתקנה, לפני שכל דבר אחר קורה. זה עניין של שלוש דקות שמי שמדלג עליו משאיר את הבית פתוח.

משם ממשיכים לגישה מרחוק. פתיחת פורטים פשוטה בראוטר, Port Forwarding, היא השיטה שבגללה נפרצות מערכות. עדיף חיבור VPN מאובטח או שרתי הענן הייעודיים של יצרנים מוכרים. במקביל, מעדכנים קושחה, Firmware, בתדירות סדירה, כי עדכון כזה סוגר פרצות שהתגלו אחרי שהציוד יצא מהמפעל. ואחרון, הרשאות. לא כל עובד שצריך לראות את מצלמות הקופה צריך גישה למנהל המערכת. הרשאות מדורגות, משתמש לפי תפקיד, וזהו.

תכנון והתקנת מערך צילום מקצועי עם י.מ מערכות

שלבי האפיון וההתאמה של המערכת לצורכי הלקוח

התקנה של מצלמות במעגל סגור מתחילה בשיחה ובסיור שטח, לא בקטלוג. מיפוי נקודות תורפה, חישוב זוויות צילום וזיהוי שטחים מתים שמצלמה אחת בזווית שגויה יוצרת. בית פרטי דורש היגיון אחד, מחסן לוגיסטי דורש היגיון אחר לגמרי, וההבדל בין שניהם הוא ההבדל בין מערכת שתופסת פורץ לבין מערכת שמצלמת את הגדר שהוא קפץ מעליה.

הערך האמיתי של מתקין מקצועי מתגלה באינטגרציה. י.מ מערכות משלבת את המצלמות עם מערכות האזעקה, האינטרקום ובקרת הכניסה לתוך תשתית אחת מנוהלת, כך שפתיחת דלת בחמש בבוקר מפעילה את המצלמה הנכונה ושולחת התראה לטלפון. משה זריהן, בעל החברה, הוא חשמלאי מוסמך, כלומר העבודה עוברת דרך מי שמכיר את מה שקורה מאחורי הקיר, בתשתית החשמל והתקשורת שעליה כל המערכת עומדת. ציוד איכותי מהדור הנוכחי, מותקן נכון, מחזיק שנים ודורש תחזוקה מינימלית. אפשר לקרוא עוד על התקנת מצלמות אבטחה ועל מצלמות אבטחה אלחוטיות בעמודים הייעודיים באתר.

צ'ק-ליסט מעשי לבחירת סוג המערכת המתאימה

לפני שאתם מדברים עם ספק, תכינו תשובות לארבע שאלות. כמה מצלמות אתם באמת צריכים, ומה כל אחת מהן אמורה לראות. מה דרישת איכות התמונה ביום ובלילה, האם מספיקה זיהוי צללית או שצריך זיהוי פנים לכלי ראיה משפטית. האם קיימת תשתית כבילה קודמת שאפשר לנצל. ומה נפח האחסון הנדרש להקלטה מקומית, כלומר כמה ימים אחורה אתם רוצים להגיע במקרה של אירוע.

בכל הנוגע לתקציב מול ביצועים, ההיגיון פשוט. יש תשתית קואקסיאלית תקינה? שדרוג נקודתי ל-DVR חדש ייתן תמורה טובה בכסף קטן יחסית. בונים או משפצים? זה הזמן להניח רשת מלאה ולא לחסוך בנקודות, כי הוספת מצלמה אחרי טיח עולה פי כמה מהוספתה לפניו. ולפני שאתם קונים ציוד בעצמכם, דברו עם איש מקצוע בתחום המתח הנמוך. התאמה לא נכונה של ציוד לא עומדת בתקנים ולא בצרכים שלכם, והיא תעלה יותר מהייעוץ שהיה חוסך אותה. מאמרים נוספים בנושאי אבטחה ותקשורת זמינים במדור המאמרים שלנו.

שאלות נפוצות

לסיכום

מצלמות במעגל סגור הן מערכת סגורה ומקומית שההקלטה שלה נשארת אצלכם. הבחירה בין DVR ל-NVR נקבעת בעיקר לפי התשתית הקיימת ולפי דרישות הזיהוי, והקלטה מקומית על כונן מעקב עם גישה מאובטחת מהאפליקציה היא השילוב האמין ביותר. החוק הישראלי מחייב מטרה לגיטימית לכל מצלמה, שילוט יידוע ומחיקה אוטומטית של הקלטות ישנות, ומקליט שמחובר לרשת חייב הקשחה של סיסמאות, הרשאות והפרדת רשת.

אם אתם שוקלים מערך צילום לבית, לבניין או לעסק, י.מ מערכות מזמינה אתכם לשיחת ייעוץ וסיור שטח ללא עלות. צרו קשר בטלפון 050-8767647 או דרך האתר שלנו, ונחזור אליכם עם המלצות מפורטות לפי הנכס והצרכים שלכם.

אודות הכותב

משה זריהן הבעלים של י.מ מערכות. י.מ מערכות הוקמה ב-1998 ומאז ועד היום עוסקת ביעוץ והתקנת מערכות אבטחה, תקשורת וחשמל חכם. השירות שניתן הוא שירות אישי, מקצועי ואמין.

בנוסף יש לי רישיון חשמלאי מוסמך, אני שמאי רכוש וסוקר סיכונים מוסמך לבתים ועסקים.

ביקור באתר י.מ מערכות