מצלמת אבטחה טובה נמדדת לא לפי כמה מגה-פיקסל כתוב על הקופסה, אלא לפי מה שאפשר לזהות בפועל בהקלטה כשקורה משהו. ההבדל בין וידאו שמראה דמות מטושטשת לבין וידאו שמראה פנים ברורות תלוי בשלושה דברים שרוב הרוכשים לא בודקים לפני ההתקנה, איך המצלמה מעבירה את האות, כמה פיקסלים נופלים על כל מטר בשטח שמעניין אותכם, וכמה מאובטחת הרשת שהמצלמות יושבות עליה. המאמר הזה מסביר את ההבדל בין מצלמת IP לאנלוגית, את תפקידה של טכנולוגיית POE, את המשמעות של רזולוציית 4MP בשטח אמיתי, ואת השאלות שכדאי לשאול לפני שקונים ציוד.
זמן קריאה: 5 דקות
עיקרי הדברים
- ההבדל בין מצלמת IP למצלמה אנלוגית נובע ממיקום ההמרה הדיגיטלית, לא רק מאיכות התמונה הסופית
- רזולוציה גבוהה לא מבטיחה זיהוי. צפיפות הפיקסלים למטר בשטח המצולם, לפי תקן DORI, היא שקובעת
- מצלמת 4MP אחת שמקליטה ברציפות יכולה לצרוך כ-43 ג'יגה-בייט ביום, נתון שמשפיע ישירות על גודל הדיסק הנדרש
- מצלמת IP היא התקן רשת לכל דבר, ולכן דורשת הקשחת סייבר בסיסית, כולל החלפת סיסמת ברירת מחדל והפרדת רשתות
תוכן העניינים
מה משתנה ברגע שהמצלמה הופכת להתקן רשת
מצלמת IP היא מחשב קטן עם עדשה. חיישן התמונה קולט אור, השבב שבתוך המצלמה ממיר את האות לדיגיטלי, דוחס אותו בקידוד וידאו ומזרים אותו כתעבורת רשת על גבי כבל Ethernet אל מכשיר ההקלטה, ה-NVR, או אל שרת בענן. ההמרה קורית במצלמה, בנקודת הצילום עצמה.
במערכות הישנות התהליך היה הפוך. המצלמה שידרה אות וידאו אנלוגי גולמי על כבל קואקס, וההמרה לדיגיטל קרתה רק במכשיר ההקלטה, ה-DVR, אחרי עשרות מטרים של כבל. כל הפרעה חשמלית בדרך, כל חיבור לא מוצלח, כל מטר מיותר, נכנסו לאות לפני שמישהו הספיק לשמור אותו.
ההבדל הזה הוא לא ניסוח שיווקי. הוא מה שמאפשר למצלמת רשת מודרנית להריץ עיבוד תמונה על גבי החומרה שלה עצמה, לפני שהמידע יוצא החוצה. זיהוי חציית קו וירטואלי, הפרדה בין תנועת אדם לתנועת ענף בעץ, התראה על חפץ שנעלם ממדף. המצלמה מסננת, ומעבירה למקליט רק את מה שהוגדר כאירוע.
הסטנדרט שמאפשר לציוד מיצרנים שונים לדבר זה עם זה נקרא ONVIF. כשמצלמה תומכת ב-Profile S היא יודעת להזרים וידאו למקליט של יצרן אחר בלי גשרים ובלי תוכנות ביניים. זו נקודה שכדאי לוודא מראש, כי היא קובעת אם בעוד כמה שנים תוכלו להחליף שתי מצלמות בלי להחליף את כל המערך.
אנלוגי, HD over Coax ו-IP – איפה עובר הפער האמיתי
כל טכנולוגיית העברת וידאו מתאימה לתרחיש אחר, מתשתית ותיקה ועד מערך שמיועד לגדול
המצלמה האנלוגית הקלאסית הגיעה לתקרה סביב 700 קווי טלוויזיה, ושם נעצרה. במקום להיעלם, התעשייה פיתחה משפחה של פורמטים שמעבירים וידאו באיכות HD על גבי אותה תשתית קואקס ישנה. HD over Coax הוא שם כולל ל-TVI, ל-CVI ול-AHD, וזו הסיבה היחידה שמערכות קואקס עדיין נמכרות היום.
מתי דווקא הקואקס הוא ההחלטה הנכונה
לקוח שמנהל בניין משרדים ותיק עם כבל RG59 מושחל בכל הקירות לא צריך לשבור טיח בשביל שדרוג. החלפת המצלמות והמקליט תיתן לו תמונת HD על התשתית הקיימת, בעלות נמוכה ובלי השהיית שידור. המגבלות מגיעות אחר כך. הוספת מצלמה חדשה דורשת כבל ייעודי מהמצלמה עד המקליט, הזנת המתח מגיעה בכבל נפרד אלא אם עובדים ב-PoC, ואנליטיקת וידאו רצינית פשוט לא יושבת שם.
| טכנולוגיה | תשתית נדרשת | הזנת מתח | הרחבת המערך | מתאים ל |
|---|---|---|---|---|
| אנלוגי קלאסי | קואקס RG59 | כבל מתח נפרד | כבל ייעודי לכל מצלמה | מערכות ותיקות לפני החלפה |
| HD over Coax | קואקס קיים | כבל נפרד או PoC | כבל ייעודי לכל מצלמה | שדרוג אתר עם כבילה קיימת |
| מצלמת IP | CAT5e / CAT6 | POE על אותו כבל | הוספת מתג תקשורת נקודתי | מערכת שתגדל בשנים הקרובות |
הפער האמיתי הוא לא בחדות התמונה. הוא בשאלה מה קורה כשרוצים להוסיף שלוש מצלמות בחניון האחורי. במערך IP מספיק מתג בארון תקשורת קרוב. בקואקס זו עבודת תשתית מחדש.
כבל אחד שמוליך מתח, וידאו ופקודות ניהול
POE, קיצור של Power over Ethernet, מעביר מתח חשמלי יחד עם הנתונים על אותו כבל רשת. המצלמה בקצה לא צריכה שקע, לא צריכה שנאי מקומי ולא צריכה חשמלאי שימשוך אליה קו נפרד. המתג או המזין בארון התקשורת מזהה את ההתקן, מוודא שהוא יודע לקבל מתח, ורק אז מזרים אותו.
מכאן נגזר יתרון שקט שהרבה מפספסים. כשכל המצלמות ניזונות מנקודה מרכזית אחת, אל-פסק יחיד בארון התקשורת מחזיק את כל המערך בזמן הפסקת חשמל. מצלמות עם שנאי בכל קצה יורדות אחת אחרי השנייה, וכל אחת מהן היא נקודת כשל בפני עצמה.
| תקן | הספק בצד המזין | הספק זמין למצלמה | מתאים ל |
|---|---|---|---|
| IEEE 802.3af | עד 15.4W | כ-12.95W | מצלמות קבועות, דום וצינור עם IR בסיסי |
| IEEE 802.3at (PoE+) | עד 30W | כ-25.5W | PTZ ממונעת, IR חזק, גופי חימום |
| IEEE 802.3bt | 60W ומעלה | משתנה לפי סוג | מצלמות מרובות עדשות, יחידות חוץ עם מנגנון ניקוי |
הנתונים המלאים על ההבדלים בין התקנים מופיעים במסמך הטכני של IEEE בנושא PoE. בפועל, רוב התקלות שאנחנו פותרים בשטח קשורות לתקציב הספק שלא חושב מראש. מתג עם שמונה יציאות POE וגב הספק כולל של 60 וואט לא יחזיק שמונה מצלמות חוץ שעובדות בלילה עם תאורת אינפרה אדום מלאה. בשעות היום הכל יעבוד. הבעיות יתחילו בחורף, בשעה חמש אחר הצהריים.
הטעות שעולה הכי הרבה כסף – לקנות מגה-פיקסלים במקום לתכנן זיהוי
מרפאת שיניים בראשון לציון התקינה מצלמת 8MP אחת בפינת חדר ההמתנה, מתוך הנחה שרזולוציה גבוהה תפצה על מרחק. שנה אחר כך, כשהיה צריך לזהות מי לקח תיק מהספסל, התמונה הראתה אדם מטושטש בקצה הפריים. הרזולוציה לא הייתה הבעיה. פריסת הכיסוי הייתה.
DORI, המדד שקובע מה תראו באמת
התקן האירופי EN 62676-4 מגדיר ארבע רמות ביצוע לפי צפיפות פיקסלים למטר בשטח המצולם. זה המספר שקובע, לא המספר שכתוב על הקופסה.
| רמה | פיקסלים למטר | מה אפשר לעשות בפועל |
|---|---|---|
| גילוי (Detect) | 25 | לדעת שיש תנועה של אדם בשטח |
| תצפית (Observe) | 62 | לתאר לבוש וכיוון תנועה |
| הכרה (Recognize) | 125 | לזהות אדם שאתם כבר מכירים |
| זיהוי (Identify) | 250 | זיהוי חד משמעי, קריאת לוחית רישוי |
רזולוציית 4MP, שמספקת בדרך כלל 2560 על 1440 פיקסלים, נותנת מרווח עבודה נוח. היא מכסה שטח רחב יותר מ-1080p באותה עדשה, מאפשרת זום דיגיטלי בהקלטה בלי שהתמונה מתפרקת, ומגיעה לרמת זיהוי במרחקים סבירים לחצר של בית פרטי או לכניסת חנות. בחירת סוג הגוף והעדשה משפיעה לא פחות, ולכן שווה להשוות בין דגמים לפני ההחלטה, למשל בין מצלמות דום לזוויות כיסוי רחבות לבין יחידות צינור ממוקדות שמכוונות לשער או לשביל גישה.
כמה אחסון מצלמה אחת צורכת ביום
צריכת האחסון גדלה מהר יותר משנראה במבט ראשון
מצלמת 4MP שמקודדת ב-H.265 בקצב ממוצע של 4 מגה-ביט לשנייה מייצרת בערך 43 ג'יגה-בייט של וידאו ביממה. שמונה מצלמות כאלה, בהקלטה רציפה, צורכות קרוב ל-10 טרה-בייט לשלושים ימי אחסון. הדיסק שהגיע עם המקליט הוא לרוב 2 או 4 טרה-בייט.
כאן נכנס פער בין מה שהלקוח חושב שהוא קנה למה שהוא קיבל. המערכת תמשיך להקליט, פשוט תדרוס את הישן. ואז מגיע יום שבו צריך אירוע מלפני שלושה שבועות, והוא כבר לא קיים.
שלוש דרכים לצמצם את הפער בלי לוותר על איכות. מקודדי H.265+ מזהים אזורים סטטיים בפריים ומורידים את קצב הסיביות בהם, מה שחותך את הנפח בעשרות אחוזים בסצנה שקטה כמו מסדרון. הקלטה מבוססת אירוע בזרם משני שומרת רצף מלא רק כשהאנליטיקה מזהה תנועה רלוונטית. התאמת קצב הפריימים לסוג האזור, כי מצלמה שמכסה חדר מכונות לא צריכה 25 פריימים בשנייה. בקופה של חנות בגדים ברמלה, לעומת זאת, הורדת קצב הפריימים היא בדיוק מה שיגרום להחלקת ידיים להיעלם בין פריים לפריים.
רוצים לדעת מראש כמה אחסון המערכת שלכם באמת תצטרך
בסקר אתר של י.מ מערכות אנחנו מחשבים את נפח ההקלטה לפי מספר המצלמות, הרזולוציה וימי השמירה הנדרשים, כדי שהמקליט יתאים בפועל ולא ידרוס הקלטות מוקדם מהצפוי.
מצלמה שנפרצה לא מתריעה על כך באף מסך
ברגע שמצלמת IP מחוברת לרשת, היא התקן מחשוב לכל דבר, עם מערכת הפעלה, ממשק ניהול וסיסמה. סיסמת ברירת מחדל שנשארה כפי שהגיעה מהיצרן היא הדבר הראשון שסורקים אוטומטיים באינטרנט מחפשים, ומצלמה חשופה כזו משדרת החוצה בלי שאף אחד בבית או בעסק ידע.
מערך הסייבר הלאומי פרסם המלצות הגנה לשימוש במצלמות חכמות שכוללות את עיקרי ההקשחה. החלפת סיסמאות ברירת מחדל לסיסמאות ארוכות וייחודיות לכל התקן. עדכון קושחה שוטף, כי חלק ניכר מהפרצות שמתפרסמות נסגר בעדכון יצרן. הימנעות מפתיחת Port Forwarding ישיר מהנתב אל המקליט, ובמקומה גישה מרחוק דרך VPN או דרך שירות ענן מוצפן של היצרן.
יש עוד שכבה שרוב ההתקנות הביתיות מדלגות עליה, הפרדת רשתות. כשהמצלמות יושבות ב-VLAN ייעודי, מופרד מרשת המחשבים והטלפונים, מצלמה שנפגעה לא הופכת לדלת כניסה אל הגיבויים של העסק. י.מ מערכות מגדירה את ההפרדה הזו כחלק מההתקנה עצמה, ולא כשירות שמגיע אחר כך, כי אחרי שהמערכת רצה חצי שנה כבר אף אחד לא נוגע בהגדרות הרשת.
מה בודקים בסקר אתר מקצועי
מה שאני רואה אצל לקוחות הוא שהתכנון נעשה על תוכנית אדריכלית, בסלון, בשעות היום. המצלמות מסומנות בפינות, נראה הגיוני, וזהו.
סקר בשטח נראה אחרת. בודקים איפה השמש עומדת בשבע בבוקר, כי מצלמה שמכוונת מזרחה אל שער הכניסה תיתן צללית שחורה בדיוק בשעה שבה אנשים נכנסים. בודקים מה מאיר את החצר בלילה ומאיפה, כי גוף תאורה שמותקן חצי מטר מהעדשה יוצר החזר אינפרה אדום שמלבין את כל הפריים. בבית פרטי דו-קומתי במושב, העברת מצלמה אחת שני מטרים הצידה ולמטה חסכה את הצורך במצלמה נוספת בכלל, פשוט כי הזווית החדשה תפסה גם את השביל וגם את דלת הממ"ד.
בודקים גם מסלולי כבילה אמיתיים, לא כאלה שמצוירים על תוכנית. מרחק של 90 מטר בקו אווירי הופך ל-140 מטר בפועל אחרי שעוקפים קורת בטון, וזה כבר מעבר לגבול של Ethernet סטנדרטי. הפתרון הוא מתג ביניים או המרה לסיב, ועדיף לדעת את זה לפני שמזמינים ציוד. פרטים על אופן העבודה בשלב הזה מופיעים בעמוד שירותי התקנת מצלמות אבטחה, וגם בעמוד שמסביר את ההבדלים בין מצלמות עם ראיית לילה לפי סוג התאורה באתר.
שאלות נפוצות
אפשר לחבר מצלמות IP למקליט קואקס קיים?
לא ישירות. מקליטים היברידיים יודעים לקבל את שני סוגי הערוצים, וזו הדרך הנפוצה לשדרג בשלבים בלי לזרוק את המערך הישן ביום אחד.
כמה זמן מחזיקה מערכת כזו?
חומרה של יצרן רציני עובדת שבע עד עשר שנים. הדיסק הקשיח במקליט הוא הרכיב שנשחק ראשון, כי הוא כותב 24 שעות ביממה, ודיסק ייעודי למעקב וידאו נועד בדיוק לעומס הזה. החלפה מונעת אחרי ארבע או חמש שנים זולה בהרבה מגילוי בדיעבד שהמקליט הפסיק לשמור לפני חודשיים.
עדיף אלחוטי או קווי?
לבית שכור או לנקודה בודדת שאין אליה תשתית, מצלמה אלחוטית היא פתרון סביר. למערך של יותר משלוש מצלמות, כבל רשת עם POE יציב יותר, לא תלוי בעומס ה-Wi-Fi בבית ולא נופל כשמישהו מחליף נתב.
לפני שאתם מתקינים, דברו איתנו
י.מ מערכות מלווה לקוחות פרטיים ועסקיים מאז 1998, משלב הסקר בשטח והגדרת מה בדיוק צריך להיות ניתן לזיהוי בכל נקודה, דרך פריסת תשתית הרשת וה-POE, ועד להקשחת המערכת והדרכה על הממשק. משה זריהן, בעל החברה, הוא מתקין מוסמך מ-1998 וחשמלאי מוסמך מ-2017, כך שהתכנון החשמלי והתכנון התקשורתי נעשים על ידי אותו אדם ולא מתפצלים בין שני בעלי מקצוע שלא מדברים ביניהם. הייעוץ הראשוני בלי עלות.
הבחירה בין מצלמת IP לאנלוגית, בין POE לתקן אחר, ובין 4MP למגה-פיקסלים גבוהים יותר, נגזרת בסופו של דבר משאלה אחת פשוטה, מה בדיוק צריך להיות אפשר לזהות בכל נקודה, ומאיזה מרחק. מי שעונה על השאלה הזו לפני הרכישה חוסך את המצב שבו יש הקלטה מלאה ואף פרט מזהה בתוכה. לתיאום ביקור ייעוץ בשטח, אפשר להתקשר ל-050-8767647.
אודות הכותב
משה זריהן הבעלים של י.מ מערכות. י.מ מערכות הוקמה ב-1998 ומאז ועד היום עוסקת ביעוץ והתקנת מערכות אבטחה, תקשורת וחשמל חכם. השירות שניתן הוא שירות אישי, מקצועי ואמין.
בנוסף יש לי רישיון חשמלאי מוסמך, אני שמאי רכוש וסוקר סיכונים מוסמך לבתים ועסקים.
